פטפטת ברשת

פטפטת ברשת

פטפוטים ורעש במהלך שיעור מקשים ומשבשים כל שיעור

פטפוטים ורעש בכיתה- יוצרים הפרעות למהלך השיעור ויוצרים ויכוחים מיותרים ביניכם ובין התלמידים במקום ללמד.

אבל החדשות הטובות הן שזה פתיר

לפניכם 3 שאלות שיעזרו להבין ולשפר את המצב:

סדר מראש=סדר בראש.

1. האם התלמידים יודעים מהו סדר השיעור?

כאשר איש חינוך מקפיד לכתוב על הלוח ולשתף את התלמידים בתחילת השיעור מהו מהלך השיעור ומה מצופה מהם-  הדבר מגביר את יכולת האיפוק שלהם. כאמור, אתם הגעתם מוכנים לשיעור ויודעים מה תוכנו ומטרתו, אבל התלמידים אינם יודעים. ולכן, מומלץ לייצר שגרת תחילת שיעור בה כותבים בצד הלוח וגם ממלילים לתלמידים מהו סדר השיעור כדי לייצר שיתוף, שיקוף, וודאות והפחתת פטפוטים.
לדוגמא: “היום נתחיל בהקנייה קצרה של 7 דקות, נתרגל בקבוצות ונחזור לסיכום במליאה”

מתקתקים זמנים.

2. האם זמן ההקניות ארוך?

כאשר זמני ההקנייה ארוכים, הדבר יכול להגביר פטפוט אצל התלמידים.
זמן הקנייה צריך להיות מותאם לכיתה, ליכולות הקשב והריכוז שלהם והוא לא אמור להיות ארוך מידי. כמובן שאם יש צורך בהרחבה/ התאמה- ניתן לעשות בקבוצות קטנות / פרטני.

אקטיביות מול פאסיביות.

3. עד כמה התלמידים פעילים? 

חשבו עד כמה התלמידים אקטיביים בשיעור? 
מתבקשים להשתתף, נשאלים שאלות, מובילים שיח, יוזמים פעילות..
כאשר התלמידים פאסיביים לאורך זמן, סביר להניח שישתעממו ויתחילו לפטפט אחד עם השני.

זכרו: תלמיד פעיל הוא תלמיד יעיל:)


☆ ולסיום– זיהיתם כיתה שאוהבת לדבר אחד עם השני?

מצויין!

בואו נמנף את זה ונאפשר להם שיח מראש:

○ “זמן פטפוט”– ניתן להגדיר זמן קבוע לפטפוט עם החברים- “יש לכם 3 דקות לדבר אחד עם השני ולהתעדכן ואז נתחיל בשיעור..” וכך הרווחנו גם מטרה חברתית- רגשית, גיבוש התלמידים, יצירת תקשורת וקרבה.

○ “בואו נדבר על זה”– ניתן להחליט על יום ושעה קבועה בה “מדברים על זה”- מקדישים זמן לשיח חופשי בכיתה על מגוון נושאים שמעסיקים את התלמידים. מקציבים זמן לשיח ומתחילים לדבר. כך נחשפנו לעולמם של התלמידים, למדנו אילו תחומים מעניינים אותם, תרגלנו איתם את יכולת ההבעה בע”פ, פיתחנו דיון ולימדנו הקשבה אחד לשני.

 

לעוד פתרונות לניהול כיתה >> לחצו פה 

פוסטים דומים

  • אפקט הפרפר

    כל שינוי קטן יכול להשפיע בצורה רחבה וגדולה יותר! אחד העקרונות ההתנהגותיים המשמעותיים הוא בהבנה שהסביבה הפיזית בה אתה נמצא משפיעה על ההתנהגות שלך. וכדי להגביר התנהגויות רצויות- עלינו בהכרח להתחשב בסביבה הפיזית ולהתאים אות

  • מחשבה יוצרת מציאות

    גמישות מחשבתית– זו היכולת לשנות ולהשתנות בהתאם למצב קיים, להיות קשובים לכאן ועכשיו- להתנהג אחרת כדי להגיע לתוצאות טובות יותר. זו יכולת ומיומנות כל כך חשובה בימינו, ועוד יותר בשנתיים האחרונות כשהקורונה הגיעה לחיינו. תקופה

  • נא (כן) לגעת

    אנחנו רגילים לשמוע/ לומר לילדינו משפטים כמו די לבכות/ אין מה לפחד/ הכול בסדר/ לא צריך להיות עצובים רגשות לא נעימים אנחנו נוטים להבריח, להרחיק, לא לגעת. מתקשים לתת מקום לכעס, תסכול, פחד..   למה? כי לנו זה לא נעים. כי אנחנ

  • שוב פעם?!

    הקשר ההתנהגותי- והפעם נדבר- על תוצאות נתחיל בדוגמא: קרה לכם שנתקלתם בבעיה מול שירות לקוחות כלשהו שלא התקדם לשום מקום? בשלב מסויים אתם בוחרים להרים את הקול, להתעצבן, לבקש את המנהל ואפילו לאיים בעזיבת החברה.. בתגובה– הם נע

  • רק בגלל הרוח..

    אז לאחרונה עשיתי הפסקה עם הריצה (קררר) והיום החלטתי לחזור, לרדת למטה ולרוץ. יש מטרה, יש דרך, יוצאים לדרך!🏃‍♀️ התכנון היה לרוץ באותה הדרך- הלוך וחזור. בהלוך הריצה הייתה קלילה, הרגשתי טוב, נעים, הייתי מרוצה מעצמי. וכשעשית

  • לחשב מסלול מחדש!

    לחשב מסלול מחדש! כשרצים לפעמים מרגישים קושי! ואז הקושי תופס מקום בחשיבה, מרגישים חוסר שליטה והמוטיבציה יורדת. אחת הדרכים שמצאתי שעוזרות לי להתמקד ולהחזיר לי את השליטה הוא ניהול ודיבור עצמי! להיות בכאן והעכשיו, לזהות מה ב